אנג'לה - כל כך הרבה עוזבים את הכנסייה

גבירתנו מזרו ל אנג'לה on 8 בנובמבר 2020:

הערב אמא הופיעה כולה לבושה בלבן. לאמא היה מעטה לבן גדול שעטף אותה לחלוטין, ואותו מעטה כיסה גם את ראשה. ידיה של אמא היו מקופלות בתפילה, ובידיה היה מחרוזת קודש לבנה ארוכה, כאילו עשויה מאור. רגליה היו חשופות והונחו על העולם. אמא הייתה עצובה ודמעה זלגה על פניה. יהי רצון שישועו ישו ...
 
ילדים יקרים, הנה אני שוב כאן בקרבכם. ילדים, הערב אני מגיע אליכם כאם האהבה האלוהית, אני בא לכאן להביא לכם שקט ואהבה. האנושות זקוקה לכל כך הרבה אהבה, וכאם אני מתכופפת על כל אחד מכם ובידיי אני אוספת את כל הסבל והסבל של האנושות הזו, ואני מגישה אותם לליבו של בני ישוע, המושיע היחיד של העולם. ילדים, ליבי ללא רבב נפצע כשראה שרבים כל כך עוזבים את הכנסייה כדי לעקוב אחר יופיו הכוזב של העולם הזה שנמצא יותר ויותר באחיזת הרוע. ילדים, פתחו בפני את דלתות ליבכם ותנו לי להיכנס; תכפילו את תפילות, תפקירו את עצמכם לאהובתי. ליבי פועם לכל אחד מכם; אני אוהב אותך, אני אוהב אותך מאוד.
 
ואז אמא ביקשה ממני להתפלל איתה; לאחר התפילה הפקדתי בידה את כל אלה שהפקידו את עצמם בתפילותיי. אמא החלה לדבר שוב:
 
ילדים, אל תתייאשו ברגע המשפט; אל תפחד, אני קרוב אליך גם כשאתה מוסחת, אני תמיד לידך, אני רואה את הקשיים שאתה חווה, אני מרגיש את הכאב שאתה חווה, אני רואה את עצבות ליבך, אבל אני אומר שוב: אל תפחד, אני קרוב אליך ותמיד אהיה, כי אני אוהב אותך ואני רוצה שאף אחד מילדי לא ילך לאיבוד.
 
לבסוף אמא נתנה את ברכתה.
 
בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן.
הדפסה, PDF & דוא"ל
פורסם ב הודעות, סימונה ואנג'לה.