ולריה - די! - ספירה לאחור לממלכה

"ישו, שמת וקם מחדש" ל ולריה קופוני ב- 26 באוקטובר 2022:

אם אמרתי לך, "הכינו את עצמכם כי קרובים זמני", ^[1]"הזמנים שלי" בהחלט מתייחס למה שהכתובים וההתגלות הנבואית האותנטית - בקול מגובש אחד - מדברים עליו כדבר הזה תקופת הדין הכללית - ה "סערה גדולה"שדרכו אנו עוברים כעת. זה מסומן על ידי "שבירת החותמות" של התגלות 6 ששיאו ב"אזהרה", ואחריו ההפרדה של ה עשבים שוטים מהחיטה (כְּלוֹמַר. "אלה שאינם מאמינים בביאתי יתקבלו בברכה במקומו של השטן"), שלטונו של האנטיכריסט, ייסורים (שיפוט החיים), וההתגלות של המשיח שבו, רק על ידי "נשימתו" שלו (ב' תס ב':2), ה"חיה" הזו ו"נביא השקר" מושלכים לגיהנום (ההתראות יט:2) ונחנך עידן של שלום. עם ה "תחיית המתים" של הכנסייה מהתשוקה שלה (השווה CCC מס' 677). האסכטולוג מהמאה ה-19 Fr. צ'ארלס ארמינג'ון כותב: "St. תומס וסנט ג'ון כריסוסטום מסבירים את המילים עם דומינוס ישו הרוס דוגמה של adventus sui ("אתם ישמיד האדון ישוע בזוהר ביאתו" [ב' ט' ב':2]) במובן שהמשיח יכה את האנטיכריסט בכך שיסנוור אותו בבהירות שתהיה כמו סימן וסימן לביאתו השנייה. [בסוף הזמן לפסק הדין הסופי]... ההשקפה הסמכותית ביותר, וזו שנראית הכי בהרמוניה עם כתבי הקודש, היא שאחרי נפילת האנטיכריסט, הכנסייה הקתולית תכנס שוב תקופה של שגשוג וניצחון". (סוף העולם הנוכחי ותעלומות החיים העתידיים, Fr. צ'ארלס ארמינג'ון (1824-1885), עמ'. 56-57; הוצאת מכון סופיה). כמובן, בסופו של הזמן וההיסטוריה האנושית היא פסק דין סופי כאשר המתים יקומו והמשיח יאסוף לגן עדן את אלו שנותרו בחיים (השוו א' בתס ד' 1-4; א' לקור' ט"ו:16-17) שבו יעבור העולם הנוכחי ויפנה את מקומו נצח "שמים חדשים וארץ חדשה". (ב' פט' ג' 2-3). מה היית עושה? אני ממליץ לך להתפלל, לצום - לאהוב! כן, ילדי היקרים, אשוב ביניכם: האוהבים אותי ילכו אחרי; אלה שאינם מאמינים בביאתי יתקבלו בברכה במקומו של השטן. ^[2]"היה לי עוד חזון של הצרה הגדולה... נראה לי שנתבע מאנשי הדת ויתור שלא ניתן היה להעניק. ראיתי הרבה כמרים מבוגרים, במיוחד אחד, שבכו בכי. גם כמה צעירים יותר בכו... זה היה כאילו אנשים מתפצלים לשני מחנות". (הברוכה אן קתרין אמריך (1774–1824); חייה והתגלויותיה של אן קתרין אמריך; הודעה מ-12 באפריל, 1820)

"העולם מתחלק במהירות לשני מחנות, החברות של האנטי-משיח ואחוות המשיח. הקווים בין שני אלה נמתחים. כמה זמן יימשך הקרב איננו יודעים; אם חרבות יצטרכו להתיר את הנדן איננו יודעים; אם יהיה צורך לשפוך דם איננו יודעים; אם זה יהיה סכסוך מזוין אנחנו לא יודעים. אבל בהתנגשות בין אמת לחושך, האמת לא יכולה להפסיד". - הבישוף פולטון ג'ון שין, DD (1895-1979) תמיד הייתי ברור בדיבור שלי אבל כל כך הרבה מכם באמת לא רוצים להבין. כל כך הרבה אומרים: "אם אני לא רואה אני לא אאמין!" - ובכל זאת נתתי לך כל כך הרבה סימנים.

עכשיו הגענו להתחלה של גן עדן חדש וארץ חדשה. אני, ישוע, דיברתי! תמיד הייתי טוב לכל אחד מכם; אפשרתי לכם לקחת אותי אל ליבכם. מה עוד עלי לתת לך כדי שתחזור אלי? אמך בכתה ועדיין בוכה עליך; עכשיו די. אלה אשר איתי ייוושעו; אלה שאינם איתי אלא נגדי יאבדו שמחה נצחית, כי מגיעה להם אש הגיהינום. ילדים קטנים, דיברתי אליכם בבהירות מספקת; לא תוכל לומר: "אבל לא ידעתי." הייתי טוב לכל אחד מכם; אני מזמין אותך להרהר ולבקש ממני סליחה: אני כאן כדי לסלוח לך. ילדים קטנים, אתם שאוהבים אותי, התפללו עבור הכופרים. אקבל את תפילותיך לעוד קצת זמן. אני רוצה לחזור אליך ולחבק אותך אחד אחד. אני מברך אותך מגובה הצלב שלי; אני אוהב אותך ובקרוב אקח אותך איתי. ישוע, שמת וקם מחדש.

הערות שוליים

הערות שוליים
↑1	"הזמנים שלי" בהחלט מתייחס למה שהכתובים וההתגלות הנבואית האותנטית - בקול מגובש אחד - מדברים עליו כדבר הזה תקופת הדין הכללית - ה "סערה גדולה"שדרכו אנו עוברים כעת. זה מסומן על ידי "שבירת החותמות" של התגלות 6 ששיאו ב"אזהרה", ואחריו ההפרדה של ה עשבים שוטים מהחיטה (כְּלוֹמַר. "אלה שאינם מאמינים בביאתי יתקבלו בברכה במקומו של השטן"), שלטונו של האנטיכריסט, ייסורים (שיפוט החיים), וההתגלות של המשיח שבו, רק על ידי "נשימתו" שלו (ב' תס ב':2), ה"חיה" הזו ו"נביא השקר" מושלכים לגיהנום (ההתראות יט:2) ונחנך עידן של שלום. עם ה "תחיית המתים" של הכנסייה מהתשוקה שלה (השווה CCC מס' 677). האסכטולוג מהמאה ה-19 Fr. צ'ארלס ארמינג'ון כותב: "St. תומס וסנט ג'ון כריסוסטום מסבירים את המילים עם דומינוס ישו הרוס דוגמה של adventus sui ("אתם ישמיד האדון ישוע בזוהר ביאתו" [ב' ט' ב':2]) במובן שהמשיח יכה את האנטיכריסט בכך שיסנוור אותו בבהירות שתהיה כמו סימן וסימן לביאתו השנייה. [בסוף הזמן לפסק הדין הסופי]... ההשקפה הסמכותית ביותר, וזו שנראית הכי בהרמוניה עם כתבי הקודש, היא שאחרי נפילת האנטיכריסט, הכנסייה הקתולית תכנס שוב תקופה של שגשוג וניצחון". (סוף העולם הנוכחי ותעלומות החיים העתידיים, Fr. צ'ארלס ארמינג'ון (1824-1885), עמ'. 56-57; הוצאת מכון סופיה). כמובן, בסופו של הזמן וההיסטוריה האנושית היא פסק דין סופי כאשר המתים יקומו והמשיח יאסוף לגן עדן את אלו שנותרו בחיים (השוו א' בתס ד' 1-4; א' לקור' ט"ו:16-17) שבו יעבור העולם הנוכחי ויפנה את מקומו נצח "שמים חדשים וארץ חדשה". (ב' פט' ג' 2-3).
↑2	"היה לי עוד חזון של הצרה הגדולה... נראה לי שנתבע מאנשי הדת ויתור שלא ניתן היה להעניק. ראיתי הרבה כמרים מבוגרים, במיוחד אחד, שבכו בכי. גם כמה צעירים יותר בכו... זה היה כאילו אנשים מתפצלים לשני מחנות". (הברוכה אן קתרין אמריך (1774–1824); חייה והתגלויותיה של אן קתרין אמריך; הודעה מ-12 באפריל, 1820) "העולם מתחלק במהירות לשני מחנות, החברות של האנטי-משיח ואחוות המשיח. הקווים בין שני אלה נמתחים. כמה זמן יימשך הקרב איננו יודעים; אם חרבות יצטרכו להתיר את הנדן איננו יודעים; אם יהיה צורך לשפוך דם איננו יודעים; אם זה יהיה סכסוך מזוין אנחנו לא יודעים. אבל בהתנגשות בין אמת לחושך, האמת לא יכולה להפסיד". - הבישוף פולטון ג'ון שין, DD (1895-1979)
↑3	המשפט הזה מכיל חזון דחוס מאוד של ספרי ישעיהו, יחזקאל, התגלות 20 ו"אלף השנים" שאחרי האנטיכריסט לאור הפרשנות של אבות הכנסייה המוקדמים. כותב הקדוש יוסטין מרטיר: "אלה דברי ישעיהו על האלף: 'כי יהיו שמים חדשים וארץ חדשה, והראשונים לא יזכרו ולא יבואו בלבם, אבל ישמחו וישמחו. בדברים האלה, אשר אני בורא... לא יהיה שם עוד תינוק ימים, וגם זקן שלא ימלא את ימיו; כי הילד ימות בן מאה שנים... כי כמו ימי עץ החיים, כן יהיו ימי עמי, ומעשה ידיהם ירבו. לֹא יַעֲבֹד בְּחִירִי, לֹא יִתְעַמְּלוּ, וְלֹא יָלִידוּ בָּנִים לְקַלְלָה; כי הם יהיו זרע צדיק מבורך על ידי ה', וצאצאיהם אתם.'" (דיאלוג עם טריפו, פרק 81, אבות הכנסייה, מורשת נוצרית; ראה. הוא ל"ד, א' ופרק 54-1). זהו הפרי הקיומי של הגשמת "אבינו" כאשר מלכותו תבוא ורצונו ייעשה. "על האדמה כפי שזה בגן עדן." יוחנן פאולוס הקדוש קבע, "כך מתוארת הפעולה המלאה של התוכנית המקורית של הבורא: יצירה שבה אלוהים ואדם, איש ואישה, האנושות והטבע נמצאים בהרמוניה, בדיאלוג, באיחוד. תוכנית זו, מוטרדת מהחטא, התקבלה בצורה מופלאה יותר על ידי המשיח, אשר מבצע אותה באופן מסתורי אך יעיל במציאות הנוכחית, מתוך ציפייה להביאה לידי הגשמה..." (הקהל הכללי, 14 בפברואר 2001) . לפי סנט אירנאוס מליון (140–202 לספירה): "ראוי, אפוא, שהבריאה עצמה, בהיותה הושבה למצבה הקדום, תהיה ללא מעצורים תחת שליטתם של צדיקים... וזה נכון שכאשר הבריאה משוחזר, כל החיות צריכות לציית ולהיות כפופות לאדם, ולחזור למזון שנתן במקור על ידי אלוהים... כלומר, ייצור האדמה..." (Adversus Haereses, Irenaeus of Lyons, passim Bk. 32, Ch. 1; 33, 4, אבות הכנסייה, CIMA Publishing Co.) ראה הבריאה נולדה מחדש, הקדושה החדשה והאלוהית הבאה, ו חשיבה מחודשת על סוף הימים. אבות הכנסייה התייחסו לכל התקופה הזו המשתרעת על המספר הסמלי של "אלף שנים" כ"יום השביעי" או מנוחת שבת. האמור לעיל, אם כן, יסכן את "השמים והארץ החדשים" הזמניים לפני פסק הדין הסופי, כאשר היסודות הנוכחיים כפי שאנו מכירים אותם יחלפו והיום "השמיני" והנצחי יפציע (2 פט' 3:8-10; Rev. כ"א:21-1) "...כאשר יבוא בנו וישמיד את זמנו של חסר החוק וישפוט את חסרי האל, וישנה את השמש והירח והכוכבים - אז הוא אכן ינוח ביום השביעי... לאחר שנתן מנוחה לכל הדברים, אעשה את ראשית היום השמיני, כלומר את ראשיתו של עולם אחר". (מכתב ברנבא (8-70 לספירה), שנכתב על ידי אב שליח מהמאה השנייה) מספר גילויים נבואיים בשילוב עם כתבי הקודש מצביעים גם על כך ש"תחילתם" של "השמים החדשים והארץ החדשה" (כלומר ממלכת הרצון האלוהי) נמצאות בסמיכות ומלווה ב"אזהרה" (ראה הירידה הקרובה של הרצון האלוהי).
↑4	השווה ההודעה האחרונה לוולריה על הגיהנום
↑5	כְּלוֹמַר. תפילות צפויות למתן ו/או לעכב את האירועים הקרובים שיסנו את המאמין מהכופר.
↑6	בהקשר של "הזמנים שלי" (ראה הערת שוליים 1), סביר להניח שזה מרמז על מילת עידוד שישוע "בקרוב" יקרא הביתה למספר גדול מבני עמו שאינם מיועדים להישאר על פני האדמה לעידן השלום, אלא שהם אמורים להיות איתו לנצח נצחים. "אלוהים יטהר את הארץ בעונשים, וחלק גדול מהדור הנוכחי ייהרס", אך [ישוע] גם מאשר כי "הייסורים אינם מתקרבים לאותם יחידים המקבלים את המתנה הגדולה של חיים ברצון האלוהי", כי אלוהים "מגן עליהם ועל המקומות שבהם הם שוכנים".' (קטע מתוך מתנת החיים ברצון האלוהי בכתביה של לואיזה פיקארטה, הכומר ד"ר ג'וזף ל. יאנוצי, STD, Ph.D)