יש הבדל ניכר בין התוצאות הפוסט-סינודליות הנוכחיות בהשוואה לפונטיפיקאט של יוחנן פאולוס הקדוש השני, שאנו מנציחים היום את הנצחה שלו. הקדוש הגדול הזה, שסרק את אופק האנושות ב-1976, הכריז בנבואה מעל הכנסייה:
כעת אנו עומדים בפני העימות הסופי בין הכנסייה לאנטי-כנסייה, של הבשורה מול האנטי-בשורה, של ישו מול האנטי-משיח... זהו משפט... של 2,000 שנות תרבות וציוויליזציה נוצרית, עם כל השלכותיה על כבוד האדם, זכויות הפרט, זכויות האדם וזכויות האומות. הקרדינל קרול ווייטילה (JOHN PAUL II), בקונגרס האוהריסטי, פילדלפיה, פנסילווניה; 13 באוגוסט 1976; ר ' באינטרנט קתולי (הדברים לעיל אושרו על ידי הדיאקון קית' פורנייה שהיה נוכח באותו יום.)
וכך הוא: היום אנו עדים להופעתה של בשורת שווא, המופצת לא פחות על ידי בישופים ו קרדינלס שסותרים בגלוי את ההוראה הקתולית.[1]לְמָשָׁל. כאן ו כאן מאחורי התחכמויות שלהם יש אנטי רחמים - חמלה כוזבת המתרצת ואף חוגגת את החטא תחת המעלות הכוזבות של "סובלנות" ו"הכלה". להיפך, הבשורה האותנטית נקראת "חדשות טובות" בדיוק כי זה לא משאיר אותנו בשלשלאות החטא אלא מספק אמצעי להפוך לבריאה חדשה במשיח: מי שמשוחרר מכוחות החושך, מתשוקות הבשר ומחרפת הגיהנום. בתמורה, הנשמה מי חוזר בתשובה מחטא חדור בחסד מקדש, מלא ברוח הקודש, ומוכשר להשתתף בטבע האלוהי. כפי ששמענו את סנט פול מכריז בעבר קריאת המיסה הראשונה של יום שני:
כולנו חיינו ביניהם פעם ברצונות בשרנו, בעקבות משאלות הבשר והדחפים, והיינו מטבענו ילדי זעם, כמו השאר. אבל ה' העשיר ברחמים, בגלל האהבה הגדולה שהייתה לנו, גם כשהיינו מתים בעבירותינו. הביא אותנו לחיים עם המשיח (בחסד נושעת), הקמת אותנו איתו והושיב אותנו איתו בשמים במשיח ישוע... (עיין אפי' ב, א-י)
ב אימון אפוסטולי פוסט-סינודלי, יוחנן פאולוס השני אישר שוב 2000 שנות מסורת ואת התורות הברורות של כתבי הקודש בדבר הצורך בהמרה וחזרה בתשובה - כלומר. "ידיעה עצמית" - על מנת שלא נלך שולל, ובכך נגנה את עצמנו:[2]עיין ת'ס 2: 2-10
במילותיו של יוחנן השליח הקדוש, "אם נאמר שאין לנו חטא, אנו מרמים את עצמנו, והאמת אינה בנו. אם נתוודה על חטאינו, הוא נאמן וצודק ויסלח על חטאינו". מילים בהשראה אלה, שנכתבו עם שחר הכנסייה, מציגות טוב יותר מכל ביטוי אנושי אחר את נושא החטא, הקשור באופן הדוק לזה של פיוס. מילים אלו מציגות את שאלת החטא בממד האנושי שלו: החטא כחלק בלתי נפרד מהאמת על האדם. אבל הם מקשרים מיד את הממד האנושי למימד האלוהי שלו, שבו החטא מתמודד עם האמת של האהבה האלוהית, שהיא צודקת, נדיבה ונאמנה, ואשר מתגלה מעל הכל בסליחה ובגאולה. כך כותב ג'ון הקדוש גם קצת יותר על כך ש"כל האשמות (מצפוננו) עלולות להעלות נגדנו, אלוהים גדול מהמצפון שלנו".
להכיר בחטא של האדם, אכן - לחדור עוד יותר עמוק לתוך השיקול של האישיות שלו - להכיר
עצמו כחוטא, מסוגל לחטוא ונוטה לחטא, הוא הצעד הראשון החיוני בשיבה לאלוהים. כך למשל, ניסיונו של דוד, ש"עושה הרע בעיני ה'" ולאחר שננזף על ידי נתן הנביא, קורא: "כי ידעתי את פשעי וחטאתי לפניי לעולם. נגדך, אתה לבד, חטאתי ועשיתי את הרע בעיניך". באופן דומה, ישוע עצמו שם את המילים המשמעותיות הבאות על שפתיו ובלבו של הבן האובד: "אבי, חטאתי לשמים ולפניך."
למעשה, להתפייס עם אלוהים מניח וכולל ניתוק מודע ובנחישות מהחטא שאליו נפל. היא מניחה וכוללת, לפיכך, עשיית תשובה במלוא מובן המושג: לחזור בתשובה, להראות תשובה זו, אימוץ גישה אמיתית של תשובה - שהיא יחסו של האדם שמתחיל את דרך השיבה אל האב. זהו חוק כללי וכל אדם חייב לפעול לפיו במצבו הספציפי. שכן לא ניתן לעסוק בחטא ובגיור רק במונחים מופשטים.
בנסיבות הקונקרטיות של האנושות החוטאת, שבהן לא יכולה להיות המרה ללא הכרה בחטא של האדם, משרד הפיוס של הכנסייה מתערב בכל מקרה לגופו עם מטרת תשובה מדויקת. כלומר, משרד הכנסייה מתערב על מנת להביא את האדם ל"הכרת העצמי" - במילותיה של קתרין הקדושה מסיינה - לדחיית הרוע, לכינון מחדש של ידידות עם אלוהים, לחדש. סדר פנים, להמרה כנסייתית רעננה. ואכן, אפילו מעבר לגבולות הכנסייה וקהילת המאמינים, המסר ושירות החזרה בתשובה מופנים לכל הגברים והנשים, משום שכולם זקוקים להמרה ופיוס. -"פיוס וכפרה", נ. 13; Vatican.va
—מרק מאלט הוא המחבר של המילה עכשיו, העימות הסופי, ומייסד שותף של ספירה לאחור לממלכה
קריאה קשורה
התקינות הפוליטית וההפגרה הגדולה
אליצ'ה לנצ'בסקה
אליזבת קינדלמן
דרך מה שהפך היומן הרוחני, ישו ומרי לימדו את אליזבת, והם ממשיכים להנחות את המאמינים באומנות הסבל האלוהית להצלת נפשות. משימות מוקצות לכל יום בשבוע, הכוללות תפילות, צום, ושמרות לילה, עם הבטחות יפהפיות מצורפות אליהם, עטויים בחסות מיוחדות לכמרים ונשמות במכלייה. בהודעותיהם, ישו ומריה אומרים כי להבת האהבה של ליבה ללא רבב של מריה היא החסד הגדול ביותר שניתן לאנושות מאז הגלגול. ובעתיד הלא רחוק להבתה תבל את העולם כולו.
האב סטפנו גובי
מדוע ג'יזלה קרדיאה?
שלישית, ההודעות לוו לעתים קרובות בתופעות נראות לעין, עדויות מצולמות שנמצאו ב בקמינו קון מריה, אשר לא יכול להיות פרי הדמיון הסובייקטיבי, ובמיוחד נוכחות הסטיגמטה על גופה של ג'יזל והופעת צלבים או טקסטים דתיים דם על זרועותיה של גיזלה. ראו את התמונות שצולמו מאתר ההופעה שלה 
ג'ניפר
למה מנואלה סטראק?
מדוע אנשי החזון של גבירתנו מדג'וג'ורה?
למה פדרו רגיס?
מדוע משרתת האל לואיסה פיקאררטה?
של הקדושים. רק כשהפכה ל"בת מרי "הפסיקו הסיוטים לבסוף בגיל אחת עשרה. בשנה שלאחר מכן, ישוע החל לדבר אליה באופן פנימי במיוחד לאחר שקיבל את הקודש. כשהייתה בת שלוש-עשרה הוא נראה לה בחזון שהיה עד לה מהמרפסת של ביתה. שם, ברחוב למטה, היא ראתה קהל וחיילים חמושים מובילים שלושה אסירים; היא זיהתה את ישו כאחד מהם. כשהגיע מתחת למרפסת שלה, הוא הרים את ראשו וקרא: "נשמה, עזור לי! ” לואיזה, שהתרגשה עמוקות, הציעה את עצמה מאותו יום ונשמה קורבן בתמורה לחטאי האנושות.
מצב לא נייד, דמוי נוקשה, שנראה כמעט כאילו היא מתה. רק כאשר כומר עשה את סימן הצלב מעל גופה, החזיר לואיזה את יכולותיה. המצב המיסטי המדהים הזה נמשך עד מותה בשנת 1947 - ואחריו הלוויה שלא הייתה עניין של מה בכך. באותה תקופה בחייה לא סבלה ממחלה גופנית (עד שנכנעה בסופו של דבר לדלקת ריאות) והיא מעולם לא חוותה פצעי מיטה, למרות שהייתה מרותקת למיטתה הקטנה במשך שישים וארבע שנים.
למה סימונה ואנג'לה?
ולריה קופוני