גבירתנו מזארו די איסקיה ל אנג'לה , הודעת חג המולד 2022:
היום אחר הצהריים אמא הופיעה כולה לבושה בלבן. המעטפת שנכרכה סביבה הייתה גם היא לבנה ורחבה, אבל כאילו עשויה מצמר קל מאוד ורך. בזרועותיה צמודות לחזה היא אחזה בתינוק ישו הקטנטן. הוא השמיע יבבות קטנות, כאילו בכה. לאמא היו החיוכים המתוקים ביותר; היא הביטה בו והחזיקה אותו קרוב. מרים הבתולה הייתה מוקפת במלאכים רבים ששרו מנגינה מתוקה. מימינה היה אבוס קטן. הכל היה מוקף באור עצום. יהי רצון שישוע המשיח ישתבח...
ילדים יקרים, היום אני בא אליכם כאן ביער המבורך שלי עם ישו האהוב שלי.
בזמן שאמא אמרה את זה, היא הניחה את התינוק באבוס ועטפה אותו בבד לבן קטן. המלאכים ירדו כולם לצד האבוס. הבתולה חזרה לדבר.
ילדים אהובים יקרים, הוא האור האמיתי, הוא אהבה. בני ישוע הפך לילד עבור כל אחד מכם, הוא הפך לאדם עבורכם ומת עבורכם. הילדים שלי, אוהבים את ישו, מעריצים את ישו.
בשלב זה, מריה הבתולה אמרה לי, "בת, בוא נעשה הערצה אילמת." היא כרעה ליד האבוס הקטן והעריצה את ישו. שתקנו הרבה זמן, ואז היא חזרה לדבר.
ילדים אהובים יקרים, אני מבקש מכם להיות קטנים כמו ילדים. אהוב את ישו. היום אני מזמין אותך שוב להעריץ את ישוע בקודש המזבח. בבקשה ילדים, הקשיבו לי!"
ואז אמא התפללה על כל אחד מאיתנו הנוכחים, ולסיכום, היא ברכה את כולם.
בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן.
ב-26 בדצמבר 2022:
היום אחר הצהריים אמא הופיעה בתור המלכה והאם של השמים והארץ. אמא לבשה שמלה בצבע ורדרד והייתה עטופה במעטה ענק כחול-ירוק. אותה מעטה כיסתה גם את ראשה. על ראשה היה כתר של שנים עשר כוכבים. לאמא היו ידיים מושטות בברכה. בידה הימנית היה מחרוזת תפילה קדושה ארוכה, לבנה כאור. בידה השמאלית בערה להבה קטנה. מריה הבתולה הייתה יחפה, וכפות רגליה מונחות על העולם [הכדור]. על העולם היה הנחש, שאמא החזיקה בחוזקה ברגל ימין. בעולם נראו מראות של מלחמה ואלימות. אמא עשתה תנועה קלה והחליקה את המעטפת שלה על פני העולם, מכסה אותו. יהי רצון שישוע המשיח ישתבח...
ילדים יקרים, תודה שהייתם כאן ביער המבורך שלי. ילדים שלי, היום אני עוטף את כולכם במעטפת שלי, אני עוטף את כל העולם במעיל שלי. ילדים אהובים, זה עדיין זמן של חסד עבורכם, זמן של גיור ושל חזרה לאלוהים. היו קלים, ילדים שלי!
כשאמא אמרה "תהיה אור", הלהבה שהבתולה החזיקה בידיה הפכה לגבוהה. שאלתי אותה, "אמא מה זה אומר להיות אור ואיך אנחנו יכולים להיות אור?" "בת, ישוע הוא האור האמיתי ואתה חייב לזרוח עם האור שלו."
היא החלה לדבר שוב.
כן, ילדים, היו קלילים! בבקשה אל תחטאו יותר. אני כאן ביניכם הרבה זמן ואני מזמין אתכם לגיור, אני מזמין אתכם לתפילה, אבל לא כולכם מקשיבים. אבוי, הלב שלי נקרע מכאב מלראות כל כך הרבה אדישות, לראות כל כך הרבה רוע. העולם הזה נמצא יותר ויותר באחיזת הרוע ועדיין אתה עומד מנגד וצופה? אני כאן ברחמיו האינסופיים של אלוהים, אני כאן כדי להתכונן ולאסוף את הצבא הקטן שלי. בבקשה ילדים, אל תיתפסו לא מוכנים. הניסיונות שיש להתגבר עליהם יהיו רבים, אך לא כולכם מוכנים לסבול אותם. ילדים אהובים, אנא חזרו לאלוהים. שים את אלוהים במקום הראשון בחייך ותגיד "כן". ילדים, "כן" אמר מהלב.
ואז מרים הבתולה ביקשה ממני להתפלל איתה. לסיכום, היא ברכה את כולם.
בשם האב, הבן ורוח הקודש. אמן.
למה סימונה ואנג'לה?
אליצ'ה לנצ'בסקה
אליזבת קינדלמן
דרך מה שהפך היומן הרוחני, ישו ומרי לימדו את אליזבת, והם ממשיכים להנחות את המאמינים באומנות הסבל האלוהית להצלת נפשות. משימות מוקצות לכל יום בשבוע, הכוללות תפילות, צום, ושמרות לילה, עם הבטחות יפהפיות מצורפות אליהם, עטויים בחסות מיוחדות לכמרים ונשמות במכלייה. בהודעותיהם, ישו ומריה אומרים כי להבת האהבה של ליבה ללא רבב של מריה היא החסד הגדול ביותר שניתן לאנושות מאז הגלגול. ובעתיד הלא רחוק להבתה תבל את העולם כולו.
האב סטפנו גובי
מדוע ג'יזלה קרדיאה?
שלישית, ההודעות לוו לעתים קרובות בתופעות נראות לעין, עדויות מצולמות שנמצאו ב בקמינו קון מריה, אשר לא יכול להיות פרי הדמיון הסובייקטיבי, ובמיוחד נוכחות הסטיגמטה על גופה של ג'יזל והופעת צלבים או טקסטים דתיים דם על זרועותיה של גיזלה. ראו את התמונות שצולמו מאתר ההופעה שלה 
ג'ניפר
למה מנואלה סטראק?
מדוע אנשי החזון של גבירתנו מדג'וג'ורה?
למה פדרו רגיס?
מדוע משרתת האל לואיסה פיקאררטה?
של הקדושים. רק כשהפכה ל"בת מרי "הפסיקו הסיוטים לבסוף בגיל אחת עשרה. בשנה שלאחר מכן, ישוע החל לדבר אליה באופן פנימי במיוחד לאחר שקיבל את הקודש. כשהייתה בת שלוש-עשרה הוא נראה לה בחזון שהיה עד לה מהמרפסת של ביתה. שם, ברחוב למטה, היא ראתה קהל וחיילים חמושים מובילים שלושה אסירים; היא זיהתה את ישו כאחד מהם. כשהגיע מתחת למרפסת שלה, הוא הרים את ראשו וקרא: "נשמה, עזור לי! ” לואיזה, שהתרגשה עמוקות, הציעה את עצמה מאותו יום ונשמה קורבן בתמורה לחטאי האנושות.
מצב לא נייד, דמוי נוקשה, שנראה כמעט כאילו היא מתה. רק כאשר כומר עשה את סימן הצלב מעל גופה, החזיר לואיזה את יכולותיה. המצב המיסטי המדהים הזה נמשך עד מותה בשנת 1947 - ואחריו הלוויה שלא הייתה עניין של מה בכך. באותה תקופה בחייה לא סבלה ממחלה גופנית (עד שנכנעה בסופו של דבר לדלקת ריאות) והיא מעולם לא חוותה פצעי מיטה, למרות שהייתה מרותקת למיטתה הקטנה במשך שישים וארבע שנים.
ולריה קופוני