סימונה ואנג'לה - היו ערניים

הערב הופיעה מריה הבתולה בתור המלכה והאם של כל העמים. היא לבשה שמלה ורודה בהירה מאוד; היא הייתה עטופה במעטה גדולה, רחבה, כחולה-ירוקה, כשאותה המעטפת מכסה גם את ראשה. למרים הבתולה היה כתר מלכה על ראשה, ידיה היו שלובות בתפילה, בידיה מחרוזת תפילה קדושה ארוכה, לבנה כאור. היא גם הייתה באור מסנוור. רגליה היו חשופות והונחו על העולם [הגלובוס]. לבתולה היו פנים עצובים: עיניה היו מלאות דמעות. אמא החליקה חלק ממעטפתה על חלק מהעולם, וכיסתה אותו. שאר העולם היה עטוף בענן אפור גדול.

מימין למריה הבתולה היה סנט מיכאל המלאך כמו רב חובל גדול.

יהי רצון שישוע המשיח.

"ילדים יקרים, תודה שעניתם לקריאה הזו שלי, תודה שאתם כאן.

ילדים, תנו לעצמכם להיות עטופים באור שלי, תנו לעצמכם להיות עטופים באהבה שלי, אל תפחדו.

ילדים אהובים, אם אני עדיין כאן זה בגלל שאני אוהב אתכם, אני כאן ברחמיו העצומים של אלוהים, שרוצה שכל אחד מילדיו יינצל.

ילדים אהובים, אלו זמנים של מבחן וכאב; מחכות לך זמנים קשים.

ילדים, הערב אני מבקש מכם להתפלל לשלום - שלום בלבבותיכם, שלום במשפחותיכם, שלום לאנושות הזו המאוימת יותר ויותר על ידי הרוע, יותר ויותר רחוקה מהטוב.

ילדים אהובים יקרים, אני מבקש מכם תפילה: תפילה מתוך הלב ולא [רק] מהשפתיים.

ילדים, תפילת המחרוזת הקדושה היא תפילה פשוטה, אבל היא תפילה חזקה, תפילה עוצמתית.

ילדים קטנים, התפללו ללא הרף; היו מתמידים, אבל מעל הכל היו ערניים, אל תתבלבלו מהיופיים המזויפים של העולם הזה.

ילדיי, הערב אני שוב עוטף את כולכם במעטפת שלי, אני מסתכל על ליבכם ורואה שלרבים מכם, למרות נוכחותי, יש לבבות קשוחים, לבבות פצועים.

ילדים, התמסרו אלי: אני כאן כדי להוביל את כולכם אל ישוע, אני מראה לכם את הדרך אבל אתם לא מקשיבים לי.

בת, עכשיו תתפלל איתי!"

התפללתי עם מרים הבתולה: התפללנו למען הכנסייה ולמען הכומר של ישו. בזמן שהתפללתי עם הבתולה, ראיתי חזיונות חולפים לפני.

ואז אמא התחילה לדבר שוב.

"ילדים, תתפללו, תתפללו, תתפללו."

לסיום היא ברכה את כולם. בשם האב, הבן ורוח הקודש. אָמֵן.